טיפול רגשי – הכוח המרפא של המשחק הטיפולי
לפני שמדברים על טיפול רגשי, ראוי לציין שעבור ילדים רבים התמודדות עם העולם היא משימה לא פשוטה ובמקרים רבים היא גורמת לקשיים ותסכול. המשחק הוא אמצעי, שמאפשר לילד לעבד רגשות שונים שעולים בסיטואציות שונות במהלך היום. הטיפול במשחק מאפשר לילד להתנסות במצבי חיים דמיוניים, ללא פחד מכישלון או ביקורת, וכך להשתחרר מפחדים, להתחבר לכוחותיו הפנימיים ולהעצים את ביטחונו העצמי אל מול העולם. המטפל משתמש בכוח הריפוי הטמון במשחק, כדי לעזור לילדים הזקוקים להכוונה בהתמודדותם עם העולם.
טיפול במשחק – רקע תאורטי על סוג זה של טיפול רגשי
הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין, חלוצת טיפול רגשי מסוג הטיפול הנפשי בילדים, זיהתה את המשחק ככלי ליצירת קשר עם ילדים שלא היו מסוגלים להביע את עולמם הרגשי באופן מילולי. הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט הוסיף ואמר כי המשחק אינו רק אמצעי לתקשורת, אלא יש בו איכות מרפאה בפני עצמו. לכן המשחק הטיפולי משמש לילד אמצעי לביטוי אישי, תורם לתהליך ההתפתחות שלו ומעורר תחושת סיפוק וביטחון עצמי. באמצעות המשחק הילד משחזר התנסויות מהעבר, מעבד תכנים לא מודעים ומתרגל מיומנויות הנדרשות לתפקוד היום-יומי.
המשחק ככלי טיפולי וכגורם המעודד את התפתחות הילד
הטיפול במשחק לרבות טיפול רגשי בחדר הטיפולים מעורר את סקרנותו של הילד, בזכות מגוון האביזרים וחומרי המשחק הנמצאים בו, כגון: מתקנים לטיפוס, חומרי יצירה, בובות, תחפושות וקלפים טיפוליים. חופש הבחירה שמקבל הילד במפגש הטיפולי בנוגע למשחק, מסייע לו להציף אל פני השטח את התכנים הרגשיים המעסיקים אותו. באמצעות המשחק המטפל יכול לקחת חלק בעולמו הפנימי של הילד, לזהות את התכנים שמעסיקים אותו ולסייע לו להתמודד איתם. קיימים שלושה סוגי משחק עיקריים, אשר כל אחד מהם עונה על צורך אחר בהתפתחות הילד:
משחק סנסומוטורי (חושי-תנועתי)
היכולת לקלוט מסרים מהסביבה ולהגיב בהתאם, נובעת מתפקוד תקין של חמשת החושים. חלק ניכר מהסימפטומים, שמקבלים כיום תוויות של “לקויות למידה”, “קשיי תפקוד” או “עיכוב בהתפתחות של הילד” הנם תוצאה של רגישות יתר או תת-רגישות של מערכת החושים. משחקים המתייחסים לחושים ולתנועה, מסייעים בוויסותה התקין של מערכת החושים. משחקים כגון: עבודה עם חול, מים וצבעי ידיים, קפיצה על טרמפולינה, התחבאות מתחת לשמיכה העוטפת את כל הגוף, משלבים מגוון רחב של גירויים חושיים שנחוצים לפיתוח תקין של העיבוד התחושתי. כשמערכת החושים מתאזנת, הילד מסוגל להגיב לסביבה באופן מותאם ויעיל יותר וכך בהדרגה, יחווה את העולם כפחות מאיים ומבלבל. במקביל הסביבה תתחיל להבין את הילד טוב יותר.
סנסו מוטורי : המושג "סנסו-מוטורי" מתייחס לשילוב האינטגרלי והבלתי נפרד של מערכות החישה (סנסוריות) והתנועה (מוטוריות) של הגוף. למעשה, אין הפרדה מוחלטת בין התפיסה החושית לפעולה התנועתית; הן פועלות בסינרגיה מתמדת כדי לאפשר לנו להתמצא בסביבה, לפעול בתוכה וללמוד ממנה. הבנת הקשר הסנסו-מוטורי חיונית להבנת התפתחות תקינה, לשיקום נוירולוגי ולשיפור ביצועים בתחומים רבים, מספורט ועד ללמידה אקדמית.
משחקי “כאילו” (משחקי דמיון)
במשחקי דמיון הילד בתפקיד הבמאי, שיוצר מציאות מדומה, המשקפת את עולמו הפנימי. קופסה ריקה הופכת ל”מערה סודית”, ומקל פשוט משמש כ”חרב קסמים”. במשחקי “כאילו” הכל אפשרי, ניתן למות ולקום לתחייה, לשלוט באויב ולבסוף להתיידד אתו. במסגרת משחקי דמיון, ילדים חווים מחדש אירועים שהתרחשו בעבר ומשלימים איתם. בנוסף לכך, המשחק מאפשר ביטוי של פחדים ורצונות, הקשורים במציאות היומיומיים של הילד. למשל: אצל ילד שבוחר לגלם דמות מסדרת טלוויזיה או כל יצור פרי דמיונו, אופי הדמות שהוא בוחר לגלם, ילמד רבות על מה שמעסיק את עולמו הרגשי. הילד יכול להיות פעם חיה קטנה שמתחבאת, ופעם אחרת – שודד המטיל אימה על הסביבה. החלפת תפקידים במשחק מתרגלת את המיומנות להתבונן על מצבי החיים מנקודות מבט שונות. התנסויות מסוג זה מעודדות גמישות מחשבתית ורגשית, החשובה כל כך להתפתחות מנטלית וקוגניטיבית תקינה של הילד.
משחק חברתי עם כללים
אם נתבונן על קבוצת ילדים במשחק, נגלה תוך זמן קצר שהמשחק איננו פשוט כפי שבתחילה נדמה היה לנו. במהלך טיפול במשחק עולים נושאים רגשיים, כגון פחד להפסיד, רצון לשלוט או דחייה חברתית. כאשר הילד מתקשה להשתתף במשחק חברתי, תחושת הערך העצמי שלו נפגעת והוא חווה תחושת בדידות. חשוב לצייד את הילדים בכלים שיאפשרו להם לקחת חלק במשחק הקבוצתי עם בני גילם. המשחק הטיפולי שמדמה משחק חברתי עם כללים הוא כלי מצוין לעשות זאת: הוא שונה מהמשחק בחיי היום יום מכיוון שהוא מותאם לצרכים הייחודיים של הילד ומאפשר לילד להיות שותף בקביעת החוקים ובכך לחוות הצלחה ותסכול במידה המתאימה לו. המטפל עוזר לילד לזהות את הקודים החברתיים ולהתאמן במיומנויות הנדרשות לשיתוף פעולה עם בני גילו ובכך עם הזמן והתרגול להתוות את דרכו בהצלחה להתנהלות בחברת בני גילו. מיומנות שתישמר גם בגילאים מאוחרים יותר, בהם האינטראקציה החברתית היא כבר לא משחק.
משחקים טיפוליים לילדים:
- משחקי תפקידים: מאפשרים לילדים להתנסות בתפקידים שונים, לתרגל מיומנויות חברתיות ולעבד מצבים חברתיים מאתגרים.
- משחקי יצירה: כמו ציור, פיסול ובנייה, מאפשרים לילדים לבטא את עצמם באופן לא מילולי, לחקור את דמיונם ולפתח את היצירתיות שלהם.
- משחקי קופסה טיפוליים: משחקים מובנים עם מטרות טיפוליות ברורות, שמכוונים לפתח מיומנויות ספציפיות כמו שליטה עצמית, פתרון בעיות ואינטראקציה חברתית.
- משחקי תנועה: פעילויות גופניות ומשחקי תנועה עוזרים לילדים לשחרר אנרגיה, לשפר את הקואורדינציה שלהם ולפתח מודעות גופנית.
- משחקי חול ומים: משחקים עם חול ומים מרגיעים, מעודדים יצירתיות ומאפשרים לילדים לחקור חומרים שונים באופן חופשי.
טיפול רגשי – איך הטיפול במשחק עובד?
טיפול רגשי במשחק שם דגש על עידוד היצירתיות, מעורבות פעילה וביטוי עצמי אותנטי. במהלך המשחק, החשיבה הרציונלית לא עוצרת את הביטוי החופשי של רגשות, כגון: כעס, פחד, אשמה וקנאה, שאולי נחשבים “לא לגיטימיים”. במרחב המשחקי, הילד יכול לממש את משאלות לבו, בעולם בו הוא קובע את הכללים. במשחקי “כאילו” הכיסא יכול להפוך לתא טייס, והילד – לגיבור שביכולתו להציל את העולם. במשחקים חברתיים, הדגש הוא על שיתוף פעולה ויחסים בין אישיים מחוץ לעולמו הפנימי, ואלו מהווים בסיס לפיתוח כישורים חברתיים.
המשחק יוצר מרחב חופשי, בו הילד יכול להתנסות בלי לפחד מכישלון ומביקורת. המסגרת הטיפולית, אשר מגדירה “מה מותר ומה אסור”, מאפשרת לילד מרחב בטוח בו הוא יכול להתנהל בחופשיות, בלי לחשוש לביטחונו הפיזי והרגשי. רק כאשר הילד מרגיש מוגן, הוא יכול לאפשר לעצמו להביע את הרגשות המודחקים, שהם לב לבם של קשייו. ביטוי רגשי כנה, מהווה את הבסיס לריפוי.
