הילד שלך שוב חזר בוכה הביתה? הילדה מתוסכלת שלא משחקים איתה ולא מזמינים אותה לאירועים? הילד שלך צמוד למחשב או לסמארטפון כי מפחד מעוד דחייה מבני הכיתה שלו? חלילה הילדה שלך עברה חרם? אולי שוב קיבלת טלפון מהורה או מורה על כך שהבן שלך השתמש באלימות או שהבת שלך מתנכלת לבת כיתתה?
אתם לא לבד. בעיות חברתיות לילדים זה דבר נפוץ ואפשר לעבור אותו. אפשר לתת לילד שלך כלים כדי לנהל חיי חברה נורמטיבים ומלאי חיבור, משחק ושמחה. אפשר לעבור את זה ולתת לך נחת.
רגע לפני שנעמיק בכל מיני היבטים של בעיות חברתיות אצל ילדים, חשוב לי שתידעו שפיתוח כישורים חברתיים יסייע לילד שלכם להתמודד עם הצקות של ילדים אחרים, ביישנות, התפרצויות זעם או קשיים חברתיים אחרים. הטיפול בבעיות חברתיות יחזק את תחושת הביטחון העצמי של הילד ומשם למצוא את הדרך לייצר חברים מתאימים ולהיות חלק מהחבר׳ה.
בעיות חברתיות אצל ילדים, כישורים חברתיים ומה שבין לבין
הבסיס לפיתוח כישורים חברתיים הוא תחושת ערך עצמי. כאשר ילד יודע לשתף פעולה, להתפשר כשצריך וגם לפעמים לעמוד על דעתו, בני גילו רוצים להיות חברים שלו. כאשר ילד מודע לרגשות של חבריו ומסוגל לבטא את רגשותיו החיוביים והשליליים בצורה ברורה ולא תוקפנית, זה מאפשר בסיס לחיי חברה מלאים.
קריאת סיטואציות חברתיות היא מיומנות יסוד. ילד המצליח לזהות מתי חבריו מעוניינים במשחק ומתי הם זקוקים למרחב אישי, מתי מתאים להצטרף לשיחה ומתי עדיף לחכות – מגלה שהוא מתקבל יותר ויוצר קשרים טובים יותר. הקושי בקריאת אותות חברתיים גורם לא מעט ילדים לפעול בצורה שנתפסת כחסרת רגישות או לא מותאמת ואפילו אלימה.
הניסיון לחקות ולרצות כדי להיות מקובלים הוא שלב טבעי בהתפתחות חברתית של ילדים. אולם חשוב שהילד ילמד להבדיל בין התאמה חברתית בריאה לבין ויתור על האותנטיות שלו.
היבט חשוב נוסף הוא המסוגלות של הילד לשתף פעולה במרחבים שהוא נמצא בהם – בבית, בבית הספר או בחוגים. היכולת להקשיב ולהסכים לקבל הכוונה מדמויות סמכות וקבלת הכללים של מסגרות שונות, יאפשרו לו לפרוח בהם. חשוב שהילד ילמד להתמודד בעצמו עם קשיים יומיומיים ולא רק לחפש עזרה מדמויות הסמכות. כאשר ילד יודע לפתור בעצמו חילוקי דעות קטנים עם חבריו או להתמודד עם תסכול בלי להתפוצץ, הוא רוכש ביטחון עצמי ועצמאות רגשית שיעזרו לו לאורך השנים.
היכולת להסתגל תמשיך ללוות אותו לאורך השנים, תעזור לו במסגרות שונות שיצטרך וירצה לקחת חלק בהן, ולהימנע ממצבים כואבים שנובעים מבעיות חברתיות יותר מאוחר כבוגר.
יחד עם הצורך להסתגל לכללים וסמכות שבמסגרות, אנחנו לא רוצים להכניע את הילד תחת משטר איומים ועונשים אלא להקנות לו כלים להביע חוסר הסכמה, תסכול וכעס מבלי לשבור את הכלים או להיות בביטול עצמי. כהורים שדואגים לשלום ילדם, חשוב להיות קשובים להתנגדויות שהילד מביא. באמצעות הדיאלוג הילד מתקשר את הצרכים שלו ודרך כך אפשר להגיע להסכמות חדשות שיאפשרו לו להרגיש בנוח עם עצמו בתוך הגבולות.
בתוך הגבול הוא יכול לבטא את עצמו באופן יצירתי ואותנטי. כמו במגרש משחקים שבו הוא יכול לנוע בחופשיות, לרוץ ולשחק בכל עבר בזכות שהמגרש תחום בגדר ובגבול שמעבר לו יש כביש שבו יש צורך לקבל סדר, כללים ומוסכמות ברורים וחד משמעיים שמאפשרים בטיחות ומוגנות. שאיפתנו היא שהילד יבין ויקבל שיש גבולות מוסכמים למסגרות וללמוד להסתדר בהם. מתוך הבנת הגבולות יוכל לגלות את הדרך להיות בחופשיות והנאה.
קשיים חברתיים נפוצים
הילד המופנם
ילד מופנם וביישן שמרבה לבלות לבד בהפסקה, מוצא את עצמו מחוץ לדינמיקה החברתית. על אף שהיה רוצה להיות עם ילדים אחרים, אבל לא מתאפשר לו להשתלב ותחושת הדחייה החברתית מחזקת את הנטייה שלו להסתגר בעולמו. ישנם מקרים בהם הילד סובל מהצקות, חרם, קריאות בשמות גנאי ואפילו פגיעה פיזית.
רבים מהילדים הללו מתקשים להיות עם בני גילם ונמצאים בנוח יותר עם מבוגרים או עם ילדים קטנים מהם. הם חוששים מהביקורת והשיפוט של קבוצת השווים ולכן מעדיפים סביבות שבהן הם מרגישים יותר שליטה או הבנה.
במקרה של הילד המסוגר, יש ילדים הנמנעים מהתמודדות עם בעיות חברתיות על-ידי הכחשה של מידת סבלם: "יותר כיף לי לשחק במחשב", "בכלל לא אכפת לי להישאר בכיתה", "אני לא נעלב", "שיגידו מה שהם רוצים".
הילד המתפרץ
לעומת זאת יש מקרים בהם הילד נגרר או גורם לעימותים – מתפרץ, מקלל, מרביץ, מסרב לשתף פעולה, או אינו מצליח ליצור קשר יציב עם חבריו לכיתה. הוא מנסה לכבוש את מקומו בחברה בזכות כוח פיזי והתנהגות אגרסיבית. הוא נוטה לעקשנות ונזקק לתשומת לב רבה.
לעיתים הילד נתקע בזהויות של "המופרע", "הליצן" או "הבריון" כדי למצוא את מקומו בחברה. הוא מגלה שאמנם קיבל תשומת לב ואולי אפילו מעמד מסוים, אבל לא בהכרח חברות אמיתית. השחרור מזהויות אלו דורש עבודה עדינה שמאפשרת לילד לגלות דרכים חדשות לבטא את עצמו ולקבל הכרה.
במקרה של הילד המתפרץ הוא נמנע מהתמודדות על ידי התנערות מאחריות והתנגדות לשיתוף פעולה: "הוא התחיל", "מגיע לו", "זה לא פייר", "אני לא פראייר שלו". זה גם בא לידי ביטוי בתנודתיות קיצונית במצבי רוח – עלבון, כעס, הקטנה ותחושה של "מגיע לי לעשות מה שבא לי".
התחושה להיות שונה
רבים מהילדים החווים קשיים חברתיים מרגישים "מוזרים" וחוששים מכך שהם שונים מחבריהם. הם עסוקים בהשוואות מתמידות ולעיתים מפתחים רגישות יתר לביקורת או לדחייה.
כהורים, חשוב לזהות את המצוקה ואת מידת הנזק שהבעיות החברתיות גורמות לילד, ולהציע עזרה מותאמת – הן אם הוא נוטה להיות מסוגר והן אם הוא מתפרץ.
גורמים לבעיות חברתיות
חולמנות, ביישנות, תוקפנות, הערכה עצמית נמוכה וקושי בפירוש נכון של מצבים חברתיים מהווים גורמים מרכזיים בקשיים החברתיים של הילד. בנוסף, תנודות במצבי רוח ופגיעות יתרה מקשים על ניסיונות ליצירת קשרים חברתיים.
בין הגורמים לבעיות חברתיות ניתן למצוא היפראקטיביות, הפרעת קשב וריכוז או קושי בוויסות חושי, הגורמים לבעיות רגשיות והתנהגות אימפולסיבית או נמנעת. גם ילד ללא ההפרעות האלו מתמודד עם קשיים, אתגרים מורכבים ולפעמים ממש אכזריות בכל מקום ובאופן יומיומי. נאמר את האמת – קשה להיות ילד, ולנו כהורים יש תפקיד לא פשוט כדי להגן עליו.
בימינו כשהרשתות החברתיות ומשחקי המחשב והסמארטפון משתמשים בכל מניפולציה ואלגוריתם כדי להשאיר את הילד מהופנט למסך, ויוצרים מצג שווא של חיבור ואינטראקציות חברתיות, קל לילד להיסחף לגירויים מלאכותיים שמרחיקים אותו מתרגול מיומנויות חברתיות בסיסיות כמו יצירת קשר עין, משחקי חברה והתמודדות עם קונפליקטים.
טיפול בעיות חברתיות אצל ילדים
כישורים חברתיים מבוססים על היכולת ליצור קשר אישי. בתהליך הטיפולי הילד מקבל מענה לצרכיו הרגשיים ובכך תחושת הערך העצמי שלו מתעצמת, ויכולתו ליצור קשר עם האחר משתפרת. בקשר הטיפולי מתאפשר לילד לבנות מערכת יחסים שבה הוא יכול להשתחרר מדפוסים ישנים ולהתנסות ביצירת דינמיקה חדשה.
הטיפול החוויתי מאפשר לילד לבטא את עולמו הפנימי ולגעת בנקודות הקושי שבדרך כלל מכשילות אותו. במהלך הטיפול הילד מגלה את כוחותיו ורוכש כלים שיעזרו לו לפרוץ למעגל החברתי. הגישה הטיפולית שלי בעבודה עם ילדים משלבת בין טיפול במשחק לבין שיטת אלבאום:
הטיפול בשיטת אלבאום
שיטת אלבאום מותאמת בעיקר לעבודה עם ילדים, בטיפול עובדים עם הגוף – תנועה, נשימה, קוגניציה, מוטוריקה, יציבה ומגע. וגם בהפעלת הדמיון והרגשות. כך נוצרות בטיפול הזדמנויות לשפר, לרפא ולהתמודד עם קשיים, לקויות למידה, ובעיות תפקוד בכיתה ובכך ליצור נתיבים חדשים למערכות יחסים בריאות וכיפיות.
טיפול בשיטת אלבאום מחזק את הדימוי העצמי של הילד דרך עבודה סומטית. בהרבה מקרים ילדים זקוקים להתייחסות ישירה אל החוויה הגופנית ללא מילים. כשילד מצליח להתמודד עם תרגיל פיזי, הוא מגייס את כוחות הנפש והמוטיבציה הקיימים בו. חוויית ההצלחה מבחינתו היא מקור לגאווה והוכחה לכך שהוא מסוגל להתמודד עם אתגרים
טיפול במשחק – Play Therapy
ילדים לעומת מבוגרים לא בנויים לשבת שעה לשיחת עומק פרונטלית – הם אוהבים לשחק, לנוע, לעבור מדבר לדבר. בשביל מטפל זהו אוצר להיכנס לעולמו הפנימי של הילד ומתוך כך להבין וללמד אותו ואיתו.
טיפול במשחק מאפשר לילד לבטא את רגשותיו דרך משחק, תנועה, אמנות ושיחה.
במפגש הטיפולי הילד מתנסה במצבים של יוזמה ויצירתיות ומגלה את כוחותיו ומקבל עליהם משוב חיובי שגורם לו לתחושת הצלחה ומסוגלות. המשחק הטיפולי מאפשר לילד לתת ביטוי לעולמו הפנימי בצורה מוחשית. החיבור בין העולם הפנימי והחיצוני מחזק את תחושת הערך העצמי והיכולת ליצור קשר ולהבין איך לשחק ובכך להתמודד עם מי שאיתו.
המסע מבדידות לחברות – אתם לא לבד
כהורים, אתם לא צריכים להתמודד לבד עם הקשיים החברתיים של הילד שלכם. המסע מבדידות לחברות הוא תהליך שדורש זמן, סבלנות ולעיתים גם עזרה מקצועית. כל ילד הוא עולם שלם עם הייחודיות שלו, והדרך שלו לחיי חברה מלאים עשויה להיות שונה מילדים אחרים.
אם אתם מזהים שהילד שלכם מתמודד עם קשיים חברתיים המשפיעים על מצב הרוח שלו, על הביטחון העצמי או על תפקודו היומיומי – אל תחכו. טיפול מקצועי יכול לספק לילד שלכם את הכלים הנדרשים לפתח קשרים חברתיים בריאים ומשמעותיים.
בעבודה הטיפולית, הילד לא רק רוכש מיומנויות חברתיות אלא גם מחזק את הביטחון העצמי שלו, מגלה את הכוחות הפנימיים שלו ולומד להכיר ולהעריך את עצמו. התוצאה היא ילד שמרגיש טוב עם עצמו, יודע להביע את הרגשות שלו בצורה בריאה ומסוגל ליצור חברויות אמיתיות ומעשירות.
אשמח לעמוד לרשותכם לשיחת היכרות ולהבין איך אוכל לעזור לילד שלכם למצוא את דרכו לחיי חברה מלאים ומשמחים.
