קשיים חברתיים – טיפול בקשיים על הרצף התקשורתי לשיפור כישורים חברתיים

תקשורת היא אחד מהחלקים הכי מהותיים באינטראקציה האנושית, והיא ממלאת תפקיד מפתח בחיי היומיום שלנו. עם זאת, כאשר מתמודדים עם מצבים רגשיים קשים, קשה להגיע לתקשורת באמת יעילה, כזאת שאינה מלווה בסוגים שונים של קשים חברתיים ורגשיים.

ילדים שאובחנו על הרצף התקשורתי מתמודדים לא פעם עם קשיים חברתיים וכן קושי בתקשורת מילולית, הבנת מסרים לא מילוליים כמו הבעות פנים, טונציה ויצירת קשר עין. היכולת להשתלב בתפקוד החברתי השוטף, מבלי להרגיש יוצא דופן, הנו גורם מרכזי המשפיע על הדימוי העצמי של הילד. התנהגות חזרתית ונוקשה, וקושי להסתגל לשינויים מקשים על ילדים אלו להשתלב בקצב המהיר של העולם. ילד על הרצף עשוי לעמוד לבד בהפסקה, לעתים במרכז פעילות שמתרחשת ומבלי לשים לב להפריע, כי הוא לא מבין שיש סיטואציית משחק חברתית סביבו. לא משנה כמה הוא אוהב את החברים ובני המשפחה שלו וכמה זמן הוא מכיר אותם, הוא לא ידע ל”קרוא”, לפרש את תגובותיהם הרגשיות, מה שיכול להביא לאי-הבנה וקושי להשתלב חברתית.

הימנעות מקשרים כדרך למניעת קשיים חברתיים 

טיפול בקשיים על הרצף התקשורתי, בעיקר הקושי ביצירת קשרים חברתיים, הכרוכים בשיתוף החוויה האישית ובהבנת רגשותיו של הזולת, מהווה גורם לתסכול ותחושת בדידות. לעתים הילד מגיב בהימנעות ורתיעה מקשרים חברתיים שיכולות להתפרש כחוסר עניין, ולעתים התסכול מתבטא בהתפרצויות כעס והתנהגות תוקפנית. הילד זקוק לקשרים עם בני גילו, אך הוא מתקשה בשיתוף פעולה חברתי. הגישה הטיפולית שאני מציע מתייחסת הן לפן הרגשי והן לפן הגופני. אני מאמין שאחת המטרות בטיפול בילדים עם קשיים חברתיים וקשיי תקשורת היא הרחבת טווח הביטוי האישי והרגשי. באמצעות מגוון גירויים סנסו-מטורים ורגשיים אני מעודד את הילד להיות מודע לתחושות ורגשות שעולים בזמן הפעילות המשותפת בינינו. מודעות זו מהווה עוגן לחוויית נוכחות מלאה יותר ובסיס לתקשורת רגישה עם הזולת.

ממה מורכבים קשיים חברתיים ואתגרי התקשורת?

בראש ובראשונה, חשוב להבין שלכל אחד יש את סגנון התקשורת הייחודי שלו\ה. אנשים מסוימים עשויים להיות יותר ישירים ואפילו מוחצנים, בעוד שאחרים עשויים להיות יותר מסויגים, נקרא לזה "דיפלומטיים" יותר בהתנהלות שלהם. המנעד התקשורתי הרחב הזה אצל אנשים יכול לפעמים להוביל לאי הבנות, קונפליקטים וקשיים באינטראקציות חברתיות. כדי להבין טוב יותר את אתגרי התקשורת, כדאי, במובן מסוים, לדמיין את רצף התקשורת. דמיינו ספקטרום המייצג את הרמות השונות של תכונות כמו אסרטיביות והיענות בתקשורת.

בקצה אחד של הרצף, יש לנו תקשורת פסיבית, שבה אנשים נוטים להימנע מקונפליקט ולהביע את צרכיהם או דעותיהם בעקיפין או בצורה ישירה. מהצד השני, יש לנו תקשורת אגרסיבית, שבה אנשים נוטים להיות כוחניים, עוינים וחסרי כבוד בהבעת מחשבותיהם ורגשותיהם. בין שני הקצוות הללו מסתתרת תקשורת אסרטיבית – גישה מאוזנת שבה אנשים מתבטאים בצורה ברורה ומכבדת. בהתאם לסגנון התקשורת של האדם, הוא או היא עשויים להתמודד עם אתגרים שונים על רצף התקשורת. עבור אנשים שהם יותר "מתקשרים פסיביים", הקשיים עשויים לכלול קושי להביע את צרכיהם, חוסר אסרטיביות בהצבת גבולות או קושי לדבר בעד עצמם. מצד שני, אנשי תקשורת אגרסיבית עלולים להיאבק בשליטה ברגשותיהם ובתגובותיהם, לגרום נזק לרגשותיהם של אחרים ולפגוע במערכות יחסים לאורך חייהם.

כיצד להקל על קשיים חברתיים ולשפר מיומנויות חברתיות?

לא משנה היכן "נופלים" על רצף התקשורת, ישנם צעדים שניתן לנקוט בהם כדי לשפר מיומנויות חברתיות וכן להתגבר על קשיים חברתיים שונים. למשל, תרגול של "הקשבה פעילה" יכול לשפר כישורים חברתיים. באופן די כללי, הקשבה פעילה כרוכה בהשתתפות מלאה או חלקית בשיחה, שימת לב למילים ולרמזים הלא מילוליים בשיח. בכל מה שקשור לטיפול בקשיים חברתיים, ישנן שיטות שונות המאפשרות לא רק לשפר את הכישורים החברתיים, אלא ממש להקל על הקשיים הכרוכים בתקשורת חברתית. הנה כמה טיפים שאולי תוכלו להיעזר בהם:

גם אם מרגישים קשיים חברתיים, הקשיבו באמת

כאשר אתם מדברים עם מישהו, השתדלו להקשיב באמת למה שהוא או היא אומרים. אל תתעסקו במחשבות שלכם או במשימות אחרות שאתם צריכים לעשות. התמקדו במה שהאדם השני אומר ונסו להבין את נקודת המבט שלו. בכל פעם שאתם זולגים ימינה או שמאלה במחשבותיכם, מקדו חזרה את הזרקור על מי שמולכם, כפי שהייתם רוצים שינהגו כלפיכם. במילים אחרות, תשתדלו להיות נוכחים ברגע.

היו אקטיביים וקחו חלק בשיח

אל תסתכלו על השיחה כעל משהו שאתם צריכים "לעבור". שיחה עם אנשים לא צריכה להרגיש לכם כמו עוד מטלה שצריך לסמן עליה V במרקר צהוב. גם אם מרגישים קשיים חברתיים ברמות שונות, השתדלו להיות אקטיביים בשיחה והשתתפו בה. בנקודות השיח הנכונות, הוסיפו את המחשבות והרגשות שלכם לשיחה, מכיוון שפעולה זו יוצרת קרבה אישית-רגשית גדולה יותר בין משתתפי השיח.

היו סבלניים, המסר לא תמיד ברור

לא תמיד קל להקשיב לאחרים, במיוחד אם הם מדברים מהר, משתפים בבעיות מורכבות שיש להם או שמא הם סתם מדברים לא כ"כ ברור. כך או כך, היו סבלניים ותנו לעצמכם מספיק זמן להבין את מה שהאדם השני אומר. בטבע, לפרחים הכי יפים לוקח זמן לצמוח, ובדומה לכך, לפעמים לוקח קצת זמן עד שמבינים באמת את המסר של האדם מולנו.

לסיכום, קשיים חברתיים – כמה מילים על טיפול בשיטת "גשטלט"

מבלי להיכנס לעובי הקורה של גישה טיפולית זו, שיטת "גשטלט" היא גישה טיפולית המתמקדת בהבנה והתמודדות עם רגשות וחוויות לא מודעים. השיטה מבוססת על ההנחה שכל חוויה אנושית היא שלמה, ושהחלקים השונים שלה קשורים זה בזה. בין אם מדובר על קשיים חברתיים או קשיים רגשיים אחרים, מטרת הטיפול בגשטלט היא לעזור למטופל להבין את החוויה שלו\ה בצורה מלאה, ולקבל אותה כפי שהיא. שיטת גשטלט יכולה להיות יעילה בטיפול בקשיים חברתיים ורגשיים שונים, כמו למשל:

• חרדה חברתית
• הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)
• הפרעות חרדה
• הפרעות פסיכוסומטיות
• דיכאון
• פוביות
• הפרעות אכילה

שיטת הטיפול בגשטלט כוללת מגוון טכניקות, כגון:

• מפגש עם הרגשות: המטפל מעודד את המטופלים להביא את הרגשות שלהם מעל פני השטח, כלומר למודעות, ולהביע אותם בצורה אותנטית.
• תהליך התמודדות: המטפל מסייע למטופלים לפתח מיומנויות התמודדות עם רגשות וחוויות לא רצויות.
• עבודה עם הדמיון: המטפל מעודד את המטופלים לדמיין סיטואציות עבר או עתיד, כדי לאפשר להם לקבל, לעכל ולעבד רגשית חוויות לא מודעות.

אם אתם מרגישים שההיבט הזה של "קשיים חברתיים" בחייכם מקשה עליכם להתנהל כפי שהייתם שואפים ורוצים, מלבד שיטת הגשטלט ישנן דרכים אחרות שבאמצעותן ניתן לטפל בקשיים שאתם חווים יום ביומו. אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר טלפוני, נשוחח ונבין יחדיו את מה שאתם מתארים וחווים כקושי חברתי בחייכם. עם התאמת הטיפול הנכון, אנחנו נעשה יחדיו דרך, לעיתים גם עם מהמורות לא פשוטות, עד שנגיע לנחלה הרגשית-חברתית הנכונה לכם.