טיפול בוויסות חושי אצל ילדים – גשר בינו לבין העולם

הילד שלך נע במהירות בין מצבי רוח שונים? לילדה שלך יש צורך ברעש רקע למיסוך כדי להיות רגועה? לילד שלך יש קושי בריכוז כשיש גירויים חושיים מסביב?

אלו לא "קפריזות" או שהילד "עושה דווקא" – אלו סימנים לקשיי ויסות חושי שאפשר לטפל בהם ולשפר משמעותית.

איך מזהים קשיי ויסות חושי?

יש שני סוגים עיקריים של ויסות חושי: רגישות יתר ותת רגישות.

הבנת ההבדל ביניהם היא הצעד הראשון לקראת טיפול יעיל.

רגישות יתר – כשהעולם מרגיש חזק מדי

הילד שלך מסרב ללבוש בגדים עם תוויות? נגעל מריחות ו/או מרקמים שונים של אוכל? הילדה שלך מרגישה אי נוחות מנגיעה עדינה או חיבוקים? הילד מכסה אוזניים או בורח ממקומות רועשים? נבהל ממגע או צליל פתאומיים? הילדה נמנעת מאור חזק או מהבהובים?

כל אלו סימנים לרגישות יתר – מצב שבו הגירויים הרגילים של היום יום מתפרשים במוח כחזקים ופולשניים.

תת רגישות – כשצריך יותר כדי להרגיש

הילד שלך משחק באופן גס או אגרסיבי? לא מרגיש כשנפגע או נחתך? הילדה שלך נצמדת ודורשת חיבוקים חזקים? הילד שלך מגושם ונתקע או מפיל דברים? לא מגיב לקריאות וזקוק לחזרות רבות כדי לשמוע? הילדה שלך מעדיפה מוזיקה או טלוויזיה בקול גבוה? הילד שלך מתנדנד, קופץ, מטפס ומסתובב ללא הרף וללא סחרחורת? נוטה לקחת סיכונים?

כל אלו סימנים לתת רגישות – מצב שבו הילד זקוק לגירויים חזקים יותר מהרגיל כדי לחוות תחושות באופן תקין.

מהו טיפול בוויסות חושי?

טיפול בוויסות חושי אצל ילדים באמצעות שיטת אלבאום הוא כמו מסע מופלא אל תוך עולם התחושות. זו גישה טיפולית ששואפת לחבר מחדש את המוח עם מערכת העצבים באופן יעיל ומותאם.

דרך משחק, תנועה וחוויות חושיות מבוקרות, הילדים לומדים להכיר, להבין ולעבד גירויים בצורה יעילה יותר. לא מדובר רק בויסות תחושתי, אלא ביצירת מרחב בטוח לחקור, להתנסות ולהתפתח.

טיפול זה הוא כמו מפה שדרכה הילדים לומדים לנווט בעולם סוער של תחושות, ובונים לעצמם נתיבים חדשים של תקשורת, התנהגות ולמידה.

שיטת אלבאום מציעה מגוון של תרגילי ויסות חושי ומשחקים, המסייעים לויסות החושי, הן לילדים בעלי רגישות יתר והן לילדים המתמודדים עם רגישות חושית נמוכה.

איך מזהים בעיה בויסות חושי?

קושי בויסות חושי מתבטא ביכולת לקלוט, לעבד ולהגיב בצורה מותאמת לגירויים סביבתיים. זיהוי הקשיים מתבסס על הבחנה בין רגישות יתר או תת-רגישות במערכות החושים השונות.
רגישות יתר עשויה להתבטא בתחושה מוגברת ופולשנית של מגע, אור, קול, ריח, טעם או תנועה. בעוד שתת-רגישות תתבטא בתחושה מעומעמת או חלשה של אותם גירויים.

חשוב לדעת: גם ילדים עם רגישות יתר וגם עם תת רגישות עשויים להגיב באופן דומה כלפי חוץ. ילד שדוחף או הודף יכול להיות ילד עם תת רגישות שמחפש מגע חזק ויוצר חיכוכים כדי לחוש תחושות חזקות יותר. אבל הוא יכול להיות גם ילד עם רגישות יתר שמרגיש "פלישה" ולכן מגיב בהדיפה. כלפי חוץ התגובות נראות דומות, אבל המקור שלהן שונה לחלוטין – ולכן גם הטיפול צריך להיות שונה.

קשיי ויסות חושי יכולים להוביל להתנהגויות חריגות כמו הימנעות מפעילויות מסוימות, קושי בריכוז, קשיים חברתיים, חרדה, תסכול, או התנהגות תוקפנית.

חשוב להבין: יש הבדל בין יכולת קוגניטיבית לבין ביצועי למידה. רוב הילדים עם קשיי ויסות חושי הם בעלי אינטליגנציה גבוהה מהממוצע, אך בגלל הרגישות החושית הם מתקשים להתמודד עם אינספור הגירויים בכיתה. כתוצאה מכך, הילד עשוי לא להצליח לממש את הפוטנציאל הקוגניטיבי שלו – הוא לא מצליח ללמוד, אבל זה לא מעיד על היכולת האמיתית שלו. בתנאים מתאימים וכשמשפרים את מיומנויות הויסות התחושתי, הילד יוכל להגיע לתפקוד המיטבי שלו.

הפרעה בוויסות חושי – הבנה מקצועית

הפרעה בוויסות חושי (SPD- Sensory Processing Disorder) היא מצב נוירולוגי מורכב המשפיע על האופן בו המוח מעבד מידע חושי. קשיים בעיבוד המידע החושי עלולים להוביל לקשיים תפקודיים משמעותיים במגוון תחומים כגון:

הטיפול ב-SPD מותאם באופן פרטני לצרכים הייחודיים של כל ילד, ועשוי לכלול טיפולים התנהגותיים, תחושתיים, וכן הדרכת הורים ואנשי צוות חינוכי. גישות טיפוליות המתמקדות בשיפור יכולות העיבוד החושי של המוח דרך גירוי מבוקר של מערכות החישה.

טיפול בוויסות חושי ואינטליגנציה חושית

אינטליגנציה חושית היא יכולתו של אדם לקלוט גירויים מהסביבה דרך חמשת החושים, לפענח אותם בצורה מותאמת למציאות ולהגיב באופן מותאם למצב.
כאשר הוויסות החושי אינו מאוזן, המסרים שנקלטים מהסביבה מתפרשים בהתאם – ברגישות יתר באופן מוקצן, או בתת רגישות באופן מעומעם. במצב כזה, קיים קושי להגיב בצורה יעילה ומותאמת למתרחש, בעיקר אצל ילדים.

המקור לחלק גדול מהתופעות לעיתים טמון בחוסר איזון של מערכת החושים. קשיים בויסות החושי מהווים אתגר, אך מהצד השני – יש להם יתרונות רבים כשהילד וההורים לומדים לתת מענה לצרכים הייחודיים שהילד צריך.
כפי שאמר משה אלבאום, הוגה שיטת אלבאום: "פוטנציאל הוא צורך". כלומר, הכישרונות והיכולות המיוחדות של ילדים אלה – בין אם עם רגישות יתר או תת רגישות – אינם רק כלים שעומדים לרשותם, אלא צרכים שזקוקים לביטוי. ילדים עם קשיי

ויסות חושי יתקשו לחיות חיים מאושרים אם לא יקבלו את האפשרות לבטא ולהשתמש בתכונות המולדות המיוחדות שלהם.
במקרים רבים ילדים אלו מקבלים המלצה להיעזר בטיפול תרופתי בלבד, זאת למרות שבמצבים מסוימים עדיף לשלב גם טיפול רגשי וחושי שמתאים לאינטליגנציה החושית שלהם, ולבדוק האם הצורך בטיפול תרופתי אכן הכרחי לילד.

טיפול רגשי לילדים עם יואב נוימן

טיפול בילדים עם רגישות יתר – גילוי הכישרונות הנסתרים

היכולות הקוגניטיביות של המוח מתפתחות בין השאר בזכות גירויים מהסביבה, ועל כן ילדים עם קשיים בויסות החושים הם, כפי שכבר צוין, הרבה פעמים בעלי אינטליגנציה מעל הממוצע.

הרגישות החושית מאפשרת להם לקלוט ניואנסים עדינים. הם לרוב מאוד קשובים לפרטים הקטנים שאחרים מפספסים – הם ירגישו את מצבי הרוח של אנשים בסביבתם. הרגישות הזו יכולה להיות כוח-על בתחומים יצירתיים כמו מנהיגות, אמנות ומוזיקה, ובעשייה שדורשת דיוק ותשומת לב לפרטים.

אולם, ילדים בעלי רגישות יתר חשים את הגירויים באופן פולשני וחזק. לכן, דעתם מוסחת בקלות עקב גירויים. ילדים אלה מתקשים לעקוב אחר מהלך השיעור, לעיתים קשה להם לפתח כישורים חברתיים ולהשתלב בחיי החברה.
דפוסי ההתנהגות האופייניים למצב זה הם הימנעות מהתנסויות חברתיות וזהירות יתר או התפרצויות כעס וקושי לדחות סיפוקים – מה שניתן לווסת באמצעות טיפול מותאם.

טיפול בילדים עם תת רגישות – חיזוק הכוחות הטבעיים

ילדים עם תת רגישות חושית לעיתים נינוחים ושלווים במצבים שעלולים להפריע לאחרים – הם יכולים להיות גם בסביבה רועשת או מלאת גירויים, ופחות נלחצים משינויים או מצבים חדשים.

הם בדרך כלל אמיצים ולוקחים סיכונים כי הם פחות חוששים מתחושות לא נוחות, מה שעוזר להם לנסות דברים חדשים ולהתמודד עם אתגרים. הגישה הרגועה והעקשנית שלהם יכולה להיות יתרון גדול בספורט, במאמץ פיזי ונפשי, ובמצבים שדורשים התמודדות תחת לחץ, התמדה וחוסן.

עם זאת, ילדים בעלי תת רגישות זקוקים לגירויים חזקים מהרגיל כדי להיות מסוגלים לחוות את התחושות כפי שאנו חשים אותן. צורך זה עשוי להביאם לחיפוש מתמיד אחר גירויים וריגושים.
לכן, ילדים אלו נוטים להימצא בלב הסערה של ריבים עם בני גילם, הם נוטים לעמוד על רגליים אחוריות בעיקשות מול גבולות וסמכות כאשר זה נכפה עליהם ולא מגיע בהסכמתם, ולהתנגד לשיתוף פעולה עם הורים ומורים.

איך נראה הטיפול בפועל?

שיטת אלבאום מציעה מגוון תרגילים ומשחקים ועוד מגוון דרכי טיפול בויסות חושי, המסייעים לתהליך הוויסות החושי. ילד שיכול לסמוך על התפיסה החושית שלו, ירגיש ביטחון ויעז להתנסות באתגרי החיים ולהתמודד איתם.

יש ילדים שאוהבים לבנות לעצמם "בית" מכריות, שמיכות וחבלים מתוך הצורך לקבל גירוי חיצוני של להיות עטופים. במהלך טיפול בוויסות חושי, יש ילדים שזקוקים לפריקה של מתח מוטורי דרך תנועה משוחררת, ויש כאלו שזקוקים לקבל מגע חזק שיעורר את התחושה העמוקה של השרירים דרך תרגילים כגון "העץ", "הדבק" ו"תרגילי כוח רצון".

דרך המשחקים והתרגילים הילד מקבל מענה לצרכים האישיים שלו כדי להשלים את הבשלת המערכות הסנסומוטוריות (חושי-תנועתי) שמהוות משקל כל כך חשוב בחיי היום יום ותהליך הלמידה.

מילה אישית

ברמה האישית, אני יכול להעיד שגם אני ניחן ב'רגישות יתר' – מתנה הכרוכה באתגרים רבים, אך גם בהזדמנויות יוצאות דופן. כשלמדתי להפוך את המגבלה למתנה, הרגישות הזאת הפכה למפתח להצלחות והישגים משמעותיים בחיי.

היכולת האמפתית שלי, תשומת הלב לפרטים ולמרחב הרגשי – אלו מביאות אותי למערכות יחסים עמוקות ומשמעותיות, ומאפשרות לי להיות מטפל חד וגם רגיש. מהמקום הזה אני מזהה קשיי ויסות חושי מרחוק, ויודע איך לגעת בהם עם אמפתיה שמגיעה מניסיון אישי.

כמו כן ישנם אנשים קרובים אלי שניחנו ב'תת רגישות'. כאן הרגישות שלי מאפשרת לי לזהות מתי הם מבקשים עוצמה ולדעת איך להביא אותה בצורה מותאמת.


הטיפול בוויסות חושי אינו רק שיפור תחושות – זוהי השקעה בעתידו של הילד, ביכולתו להתמודד, להצליח ולמצות את הפוטנציאל הייחודי שטמון בו. אם אתם מזהים את ילדכם בתיאורים האלה, אל תהססו לפנות אליי לקבלת ייעוץ מקצועי.

איך אפשר לזהות ולטפל בקשיים בוויסות החושי
התנהגות של ילד עם קשיים בוויסות חושי, נובעת מתוך תגובה לרגישות גבוהה מידי או להפך סובל מתת רגישות חושית וצריך מגע חזק מהרגיל.
ההבנה של איזה סוגי מגע, צלילים, ריחות וטעמים ילדים אוהבים או נרתעים מהם, יכולים ללמד אותנו על מקור הקשיים.

תמונה של יואב ניומן
יואב ניומן

החל את דרכו המקצועית כמטפל בשיטת אלבאום ב-2001. במהלך השנים טיפל במספר רב של מטופלים, לימד סטודנטים, רכש ידע תיאורטי ומעשי בגישת טיפול במשחק והתמחה בפסיכותרפיה גופנית. בנוסף בוגר קורס הכשרת מטפלים בשיטת הגשטלט מטעם אוניברסיטת תל אביב.

דילוג לתוכן