רובנו נוטים לקבל את שגרת חיינו כמצב נתון. במקרים רבים קל יותר להנציח מצב שהתרגלנו אליו מאשר לשנות אותו. תחושות כמו חוסר ביטחון וקושי להתמודד עם שינוי עלולות לגרום לנו להשלים עם אורח חיים לא מספק.
בשלב מסוים מגיע הרגע שבו אדם אומר לעצמו: "אני ראוי לחיים טובים יותר, ואני מוכן לעשות מעשה כדי לשפר את חיי". רגעי הארה אלו יכולים להגיע בדרכים שונות ומפתיעות.
לפעמים זה קורה כשרואים זוג מאושר ברחוב ופתאום מבינים: "גם אני יכול לחיות ככה". או כשפוגשים חבר ישן שעבר דרך קשה אבל נראה רגוע ושלם, ומבינים שגם שינוי זה אפשרי. יש גם רגעים של התבוננות כשחוגגים יום הולדת ומבינים: "החיים עוברים, ואני לא רוצה להסתכל אחורה בחרטה."
המחשבה שיכול להיות טוב יותר מובילה את האדם לחפש דרך חדשה. כדי לגלות את כוחות הנפש הדרושים לחולל שינוי משמעותי, ניתן להיעזר בטיפול רגשי.
התמודדות עם כאב נפשי
התקפי חרדה, בדידות, בושה ודיכאון הם רק חלק מהתחושות שיכולות לגרום לסבל נפשי. לפעמים אדם חי כאילו אין מוצא מהכאב והוא מסתגל לחיים בצל הקושי.
נקודות התפנית מגיעות לעיתים כתוצאה מרגעים מכוננים בחיים. לדוגמה: אם שמסתכלת בבוקר במראה ומבינה שהיא כבר לא מכירה את עצמה – העיניים עייפות, החיוך נעלם, והיא חיה בעצם כצל של מי שהייתה פעם. או אבא צעיר שמגלה שהוא מתפוצץ על הילדים שלו בגלל מתחים בעבודה, ופתאום מבין שהוא הופך לסוג ההורה שהוא נשבע שלא יהיה.
לפעמים נקודת המפנה מגיעה אחרי מפגש עם חבר ותיק שאומר בכנות: "אתה כבר לא אותו אדם. מתי בפעם האחרונה ראיתי אותך באמת מחייך?" או כשבן זוג אומר: "אני מרגיש שאני הולך לאבד אותך, ואני לא יודע איך להגיע אליך יותר."
יש גם רגעים של התמודדות עם אובדן – מות של הורה, סיום מערכת יחסים ארוכה, או אובדן עבודה – שמביאים אדם להבין שהוא לא יכול להמשיך באותו אופן. בזמנים כאלה, הכאב הופך לנראה עד כדי כך שאי אפשר יותר להתעלם ממנו.
למרות התחושה שאין מוצא, חשוב לזכור שאפשר להתמודד עם כאב נפשי ושיש דרכים לצמצם את המחיר שהוא גובה מאיתנו. אנחנו יכולים לחיות את מערכות היחסים שלנו – קשרי המשפחה והחברות – לא דרך קושי אלא דרך רגשות חיוביים ולקיחת אחריות פעילה על חיינו.
טיפוח מערכות יחסים – זוגיות, משפחה וחברות
איכות מערכות היחסים שלנו משפיעה ישירות על מידת האושר והסיפוק בחיינו. משבר בזוגיות, התמודדות עם אובדן של אדם קרוב או יחסים מורכבים במשפחה עשויים להביא אותנו לקשיים רגשיים משמעותיים.
במקרים רבים איננו מודעים לכך שסגנון התקשורת שהתרגלנו אליו פוגע במערכות היחסים שלנו. דפוסי תקשורת לקויים יכולים להתבטא בדרכים שונות: נטייה להתגוננות במקום להקשיב, קושי לבטא רגשות בצורה ברורה, שימוש בביקורת הרסנית במקום במשוב בונה, או נטייה להתפוצץ רגשית במקום לבטא כעס באופן אסרטיבי.
לעיתים אנו חוזרים על דפוסי תקשורת שלמדנו בבית הילדות, גם אם הם לא שירתו אותנו טוב. לדוגמה: אדם שגדל בבית שבו הייתה נטייה ל"שתיקת קרח" כאשר היו חילוקי דעות, עשוי לגלות שהוא נסגר רגשית גם בזוגיות הנוכחית שלו. באופן דומה, מי שגדל בבית רועש עם הרבה צעקות, עלול לגלות שהוא מגיב בצורה מוגזמת לכל מצב מתוח או מעלה קול במהירות כאשר הוא חש לחוץ.
בתהליך הטיפול הרגשי אנו מגלים לא רק את המקור הרגשי לתקשורת הלקויה, אלא גם לומדים כלים מעשיים לשיפורה: איך להביע צרכים בלי להאשים, איך להקשיב באמת ולא רק לחכות לתור שלנו לדבר, ואיך לנהל עימותים בצורה בונה. אנו מתרגלים להיות קשובים יותר לצרכים – שלנו ושל האנשים הקרובים לנו – ולומדים להפריד בין הרגש לבין הביטוי שלו. יכולות אלו מהוות בסיס איתן לבניית קשרים בין-אישיים בריאים, כנים ומספקים.
שינוי דפוסי התנהגות מגבילים
הימנעות מהתנסויות חדשות, נטייה לדחיית מטלות והתנהגות אימפולסיבית הם דוגמאות לדפוסי התנהגות שמונעים מאיתנו לממש את השאיפה לחיים מלאים ומספקים.
אולם שינוי דפוסי התנהגות אינו תהליך פשוט, ויש כמה גורמים עיקריים המעכבים אותו:
- הפחד מהלא נודע – רבים מאיתנו נצמדים לדפוסים מוכרים, גם אם הם מזיקים, כי הם נותנים תחושת ביטחון ושליטה. שינוי דורש יציאה מאזור הנוחות, וזה יכול להעלות חרדות עמוקות. לדוגמה, אדם שנוהג לדחות מטלות חשובות עשוי לפחד מהרגש של כישלון שעלול להתעורר כאשר ינסה לפעול.
- אמונות שליליות על עצמנו – "אני לא מסוגל", "אני תמיד נכשל", "אני לא ראוי" – אמונות כאלה יוצרות מעגל קסמים של התנהגות מגבילה. כאשר אדם מאמין שהוא לא יצליח, הוא נוטה להימנע מניסיון, ובכך מחזק את האמונה השלילית.
- הרגלים מושרשים עמוק – דפוסי התנהגות שהתגבשו לאורך שנים הופכים לכמעט אוטומטיים. המוח מחפש דרכים להמשיך לפעול באופן מוכר וחוסך אנרגיה, ולכן שינוי דורש מאמץ מודע וממושך.
- רווח משני מהדפוס הקיים – לפעמים דפוסי התנהגות מגבילים מספקים לנו משהו: הימנעות מאחריות, קבלת תשומת לב, או הימנעות מעימותים. זיהוי הרווח הנסתר הזה חיוני לתהליך השינוי.
ככל שנהיה מודעים יותר לצורך הרגשי שעומד בבסיס הדפוס ההתנהגותי שאימצנו ולגורמים המעכבים את השינוי, כך נוכל בהדרגה להשתחרר ממנו ולאמץ דרכי התנהלות חדשות שיקדמו אותנו קדימה. תהליך זה דורש סבלנות עם עצמנו, תמיכה מקצועית, ונכונות להתמודד עם אי הנוחות שבשינוי.
מימוש עצמי וגילוי הפוטנציאל האישי
מימוש הפוטנציאל הגלום בנו הוא צורך אנושי בסיסי. אדם שלא מצליח לבטא את כישוריו הייחודיים יחווה תסכול, תחושת ריקנות והעדר משמעות בחיים.
חיבור למקור החיות והיצירתיות שלנו הוא תנאי הכרחי למימוש הפוטנציאל האישי ולחיי אושר. טיפול רגשי חוויתי חושף את הכישרונות הייחודיים של האדם ומעודד אותו לבטא את עצמו באופן מלא ואותנטי.
הגישה הטיפולית: טיפול רגשי חוויתי
"טיפול רגשי חוויתי" מתייחס לגוף ולנפש כשני היבטים אנושיים השלובים זה בזה באופן בלתי נפרד. הטיפול מזמין את האדם לבטא את עצמו הן באמצעות שיחה והן דרך התנסות חווייתית בתנועה, משחק ואומנות.
בכל מפגש אנו נוגעים ברובד נפשי עמוק יותר, ובהדרגה מקלפים את המחסומים הרגשיים המונעים מהאדם להרגיש טוב יותר. מחסומים אלו הם למעשה מנגנוני הגנה שפיתחנו לאורך החיים כדי להתמודד עם כאב, פחד או אכזבה. הם יכולים להתבטא כחומות רגשיות שמונעות מאיתנו לחוות קרבה, כאמונות מגבילות על עצמנו ("אני לא ראוי לאהבה"), או כדפוסי התנהגות שמרחיקים אותנו מהתנסויות משמעותיות.
לדוגמה, אדם שנפגע עמוק במערכת יחסים עלול לפתח מחסום של חשדנות וסגירות רגשית. המחסום הזה שירת אותו בעבר – הגן עליו מפציעה נוספת. אבל כעת, כשהוא מבוגר יותר ובעל כלים טובים יותר, אותו מחסום מונע ממנו ליצור קשרים עמוקים וחמים.
תהליך הטיפול פועל בכמה מישורים: תחילה אנו פוגשים את המסכות שאנו לובשים כדי להתמודד עם העולם – "אני בסדר", "אני חזק" או "אני לא צריך עזרה". המחסומים האלה נועדו להגן עלינו מפני פציעה נוספת, אבל הם גם מונעים מאיתנו לחוות קרבה אמיתית.
מתחת לכך אנו מגלים רגשות שלמדנו להדחיק: כעס שלא הורשנו לבטא, עצב שלא היה לו מקום , פחד שהיה צריך להסתיר. רגשות אלו נשארים תקועים בגוף ובנפש ומשפיעים על הדרך שבה אנו פועלים בעולם.
בעומק המפגש הטיפולי אנו נוגעים בצרכים הבסיסיים שלנו: הצורך להיות נראים, להיות אהובים, להרגיש ביטחון ושייכות. לעיתים קרובות צרכים אלו נפגעו בילדות ונשארו לא מטופלים.
בתהליך זה אנו לומדים לזהות את המחסומים, להכיר בערך שהיה להם בעבר, ובהדרגה לבחור מתי לשמור עליהם ומתי לתת להם ללכת. זהו תהליך עדין שדורש סבלנות והתאמה לקצב הפנימי של האדם.
כאשר אדם נותן מקום לכאב, כעס, פחד ולמגוון הרגשות שעולים במפגש הטיפולי, משהו משתנה בנפש ונוצרת תנועה פנימית המאפשרת שינוי משמעותי ומתמשך באורח החיים.
